הרעיון
חיבור הוא פעולה שבה שני מרכיבים או יותר יוצרים דבר־מה חדש. הוא מתקיים במפגש שבין אנשים, רעיונות, מחשבות, רגשות ופעולות. החיבור מסמן גם את אזור המפגש וגם את האפשרות שנולדת ממנו.
כולנו נולדים מתוך חיבור. עם הלידה מתחיל מסע של חיבורים ופרידות: אנו פוגשים אנשים, קבוצות, מקומות, רעיונות ותפקידים, ובונים את עצמנו דרך המפגשים האלה. כל חיבור יוצר אפשרות חדשה, אך גם מזמן פרידה – מהידוע, מהמוכר וממה שכבר אינו משרת אותנו.
מטבענו אנו נמשכים אל המוכר והדומה לנו, ולעיתים חוששים מן השונה. אולם דווקא המפגש עם האחר - אדם, רעיון או מציאות חדשה - עשוי להרחיב את החשיבה ולאפשר התפתחות. כדי שחיבור כזה יוכל להיווצר, נדרשת לעיתים נכונות להשהות את הידיעה, להיפרד מהנחות מוקדמות ולפנות מקום למה שעוד מבקש להתגלות.
מקום לחיבורים הוא הזמנה להתבונן בחיבורים שכבר קיימים ובאלה שעדיין מבקשים להיווצר. חיבורים בין אדם לתפקיד, בין היחיד למערכת, בין מחשבה לרגש, בין הגלוי לסמוי. מתוך המפגש ביניהם יכולה להיוולד הבנה חדשה, ולעיתים גם אפשרות חדשה.
עקרונות פעולה
תפיסת היסוד של "מקום לחיבורים" היא שבכל חיבור מתקיים מתח מובנה. אנחנו מבקשים להתקרב ולהתחבר, ובאותה עת גם חוששים מן המפגש. החשש יכול להתעורר מול אדם, רעיון או מחשבה חדשים, או מול האפשרות שהמפגש ישנה משהו בנו. המתח הזה הוא חלק טבעי מהחוויה האנושית, והוא מבטא את המאמץ שלנו להישמר מפני פגיעה, גם כאשר אנחנו מבקשים להתפתח.
העבודה ב"מקום לחיבורים" נשענת על שלושה עקרונות, המלווים את התהליכים המתקיימים בו.
שונות כמשאב
המפגש עם האחר בין אם הוא אדם, רעיון או דרך חשיבה , מזמין אותנו לצאת מן המוכר. הוא מערער על הנחות יסוד, מרחיב את נקודת המבט ומאפשר לפגוש את המציאות כפי שהיא, ולא רק כפי שדמיינו אותה. מתוך המפגש בין השונה והמוכר יכולים להיווצר חיבורים חדשים.
חכמת הקבוצה
הקבוצה היא מרחב עשיר של קולות, נקודות מבט וחוויות. היא יוצרת מעין היכל של מראות, שדרכו אפשר לראות את עצמנו, את האחרים ואת היחסים בינינו מזוויות חדשות. העבודה בקבוצה מעמיקה את ההבנה, מרחיבה את המבט ומאפשרת להתנסות בדרכי חשיבה ופעולה נוספות.
התנועה בין חשיבה לעשייה
חשיבה ועשייה מזינות זו את זו. רעיונות מקבלים משמעות כשהם פוגשים את המציאות, וההתנסות במציאות מזמינה מחשבה חדשה. בכל אחת מהפעילויות המתקיימות ב"מקום לחיבורים" מתקיימת תנועה בין התבוננות, התנסות ולמידה, מתוך ההבנה שהמפגש ביניהן הוא שמאפשר לרעיונות להיבחן במציאות, ולמציאות להוליד מחשבה חדשה.
הא.נשים
מקום לחיבורים גדול מסך האנשים הלוקחים בו חלק. הוא נוצר מתוך המפגש ביניהם, ומתוך הידע המתהווה במפגש הזה, ידע הנשען על ניסיון, על חשיבה משותפת, על שאלות ועל הנכונות לבחון מחדש את המובן מאליו
חגית היא יועצת ארגונית, מנחת קבוצות, מדריכה, מרצה ויוצרת חיבורים
למדתי לתואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ולתואר שלישי במגדר באוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בשאלה איך מנהיגות חברתיות תופסות את המנהיגות שלהן ומתמקמות במרחב הציבורי הפטריארכלי. את תקציר המחקר אפשר למצוא כאן.
מאז ומתמיד התעניינתי בחיבורים. הקריירה שלי מתאפיינת במעברים בין זירות פעולה שונות ובחיבור בין רעיונות ב”חצרות” השונות. התחלתי את העשייה המקצועית שלי בעבודת שטח עם נוער ומשפחות במצבי סיכון, לאחר מכן עשיתי קפיצה לזירה העסקית שם עבדתי גם בתוך ארגונים כמנהלת וגם כיועצת ולאחר מכן חזרתי לעולם החברתי בעיקר לעבודה של הצמחת ארגונים, פיתוח מנהיגות וליווי יזמים ויזמיות חברתיות. התנועה בין עולמות התוכן השונים והסביבות הארגוניות השונות אפשרה לי ללמוד שפות שונות ולנסות לפענח מהו הערך המוסף שיש בגיוון ומהו הכוח שיש לקבוצה חושבת ופועלת. במהלך השנים עבדתי עם לא מעט קבוצות שמצויות בתהליכי קונפליקט וסכסוך. חקרנו יחד את עומקי הקונפליקט ובנינו גשרים לחיבורים. אני מאמינה שחיבורים בין מחשבות ועשייה הוא המפתח להצלחה. בכל הזירות בהן אני פועלת, החל מיעוץ אישי ועד עבודה עם קבוצות וארגונים, אני תמיד עוסקת בחקירה משותפת. מנסיוני יודעת שתמיד החוכמה שמתהווה במפגש בין מוחות חושבים היא עמוקה ויצירתית יותר מהחוכמה של ראש חושב אחד.
בסיסי החשיבה שלי מושפעים מתיאורית המערכות הפתוחות, מהתיאוריה הפסיכואנליטית ומגישת יחסי קבוצות. אני חברה באפק ובסגל התוכנית ליעוץ ופתוח ארגוני: גישה פסיכואנליטית-מערכתית.
